בעיית הגודש היא גדולה והולכת וגדלה. בשנת 1960 גרו 41 מיליון אנשים באזורים העירוניים של בריטניה. כיום, 54 מיליון או הרבה יותר נחשבים עירוניים. רבים הם מבוגרים עם מכוניות, המשתמשים ברשתות דרכים עירוניות – שלא יגדלו באותו קצב.
הסיוט הצפוף הזה שיצרנו לעצמנו יחמיר. יציאת מצרים הכפרית/עירונית ממשיכה. אין פלא שהערכות טוענות כי גודש יכול לעלות לבריטניה 307 מיליארד ליש”ט בעשור הבא.
פרסומת – המאמר הקצר נמשך להלן
ממשלת בריטניה יכולה לפחות לעודד חברות ואנשים פרטיים לפנות את הקשרות שנחנקו בתנועה שהגיעו לנקודת שבירה. מה דעתך על תוכנית כפרית מהפכנית, החל בהעברת צוות הניהול שלה לכפרי? ארגוני צדקה גדולים, בנקים ומרכזי מחקר צריכים לעשות את אותו הדבר.
• לונדון היא העיר הגרועה ביותר באירופה לעומסי תנועה
כמו כן, הממשלה, לאחר הברקסיט, תהיה חופשית לחלוטין לסבסד את המעבר לאזורים כפריים שבהם כבישים לרוב מועילים, נכסים מסחריים ומגורים זולים משמעותית, והמרחב אינו נושא. לא יכול להרשות לעצמו לנהוג ולרכוש בית בלונדון, שם החניה יכולה לעלות 5 פאונד לשעה, יש רשימות המתנה של עד 50 שנה לבתי מועצה, ובית פרטי יחיד יכול לעלות עד 55 מיליון ליש”ט? שקול נורפולק! או אי סקוטי עצמאי תמורת 1.95 מיליון ליש”ט בלבד.